פסק-דין בתיק ה"פ 41848-06-11

1.         בהליך שבכותרת, נתבקש בית המשפט ליתן סעד הצהרתי, ולפיו המבקש הוא בעל הזכויות הקנייניות במשק 13 במושב עגור. בהמרצת הפתיחה נרשם שהמבקש רכש את הזכויות במשק על-פי הסכם מיום 7.1.1985 - מבעל הזכויות דאז, מר בצלאל יצחק ז"ל. בהמרצה נטען, שבכל הזמן שחלף מאז אותו ההסכם, פעל המבקש כבעל היחידה החקלאית הנזכרת ושילם את כל התשלומים. עוד צוין, כי בשל אי הבנה נוהל משפט ממושך בינו לבין המנוח, מר בצלאל ז"ל, אלא שהליך משפטי זה הוסר מעל דרכו של המבקש זה מכבר.

2.         בכתב תשובה מטעם המשיב מס' 2 (מינהל מקרקעי ישראל), נרשם כי לפי הרישום במינהל, בעל הזכויות הרשום במשק הוא אותו מר בצלאל ז"ל. צוין בתשובה, כי קיים הבדל בין מספר תעודת הזהות של המוכר - בין הסכם המכר לבין הרשום ברישומי המינהל. עוד צוין, כי הסכם המכר שצורף להמרצה - לא נמצא בתיק המינהל; דבר קיומו לא הועבר לידיעת המינהל "ומעולם לא הוגשה בקשה להעברת זכויות למבקש או לצד ג' כלשהו, לרבות יורשי המנוח". בנוסף נטען, שמונה כונס נכסים בשל חובות שהיו למשק במסגרת הסדר משקם ואף הוגשה בחודש ינואר 2006 תביעה לבית-משפט השלום, במסגרתה ביקש כונס הנכסים להצהיר על בטלות הסכם המכר. תביעה זו, נמחקה בסופו של יום. מינוי כונס הנכסים - בוטל גם הוא. לגופו של עניין, ובכפוף לאמור בתגובתו ולתנאים נוספים שלפי הנהלים, לא התנגד המשיב 2 לסעד המבוקש.

3.         המשיבה 3, היא הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הודיעה כי היא איננה מתנגדת לסעד המבוקש, בכפוף לכל הנהלים ובכפוף לקבלת החלטות נוספות בדבר ביטול צווי מניעה ועיקול הקיימים על המשק. בתגובה נוספת של משיבה 3 נרשם, כי עדיין רשום בספרי הסוכנות צו מניעה להעברת הזכויות במשק וכן עיקול "המשקם" על משבצת המושב. עובר לדיון שהתקיים לפניי ביום 4.10.2011, הוגשה גם עמדת המשיב 1, הוא המושב, בה נרשם כי אין התנגדות למתן פסק דין הצהרתי בנדון.

4.         בדיון שהתקיים לפניי כאמור ביום 4.10.2011, נתבקש ב"כ המבקש להבהיר מדוע מתבקש סעד הצהרתי, נוכח עמדות המשיבים. עמדתו הייתה, ש"אין לי צד שכנגד" (עמ' 1 שורה 14 לפרוטוקול), וזאת נוכח פטירת המוכר, כמו גם בא-כוחו. בהמשך הדיון, הודיע ב"כ המבקש כי די לו בפסק-דין הצהרתי ביחסים שבינו לבין המוכר. בעקבות הערות בית המשפט ביקש ב"כ המבקש שהות, על מנת לצרף את יורשי המוכר כצד להליך ולתקן בהתאם את המרצת הפתיחה. עוד התבקש, במהלך השהות האמורה, לאפשר למבקש להמציא לבית המשפט תדפיס עדכני ממנו יימחקו צווי המניעה הרשומים על החלקה. בהחלטתי מאותו היום, ניתנה ארכה כפי המבוקש.

5.         בהמשך לכך, התבקש על-ידי המבקש ביום 9.10.2011, כי בית המשפט יורה על קבלת תמצית רישום ממשרד הפנים, על מנת שיוכל המבקש לדעת מיהם יורשי המוכר המנוח. בקשה זו, נדחתה בהחלטתי מיום 11.10.2011. בהחלטה זו צוין, כי "הגשת ההליך מלכתחילה בלא צירוף המוכר, מעלה קושי; שכן, ככל שלא קיים סכסוך עם המשיבים האחרים שננקבו בהליך, אין לכאורה סכסוך הדורש הכרעה ואין מקום לסעד שהתבקש בתובענה; ככל שקיים סכסוך - לא צורף מלכתחילה המשיב הרלבנטי. במצב דברים זה, איסוף המידע תוך הותרת ההליך תלוי ועומד ועל דרך של בקשת צווים מבית המשפט - אין לו מקום". התאפשר לב"כ המבקש להודיע תוך פרק זמן שנקבע, אם עומד הוא על ההליך או שמא מבקש הוא למחוק אותו, תוך שמירת זכותו להגישו לאחר השלמת הבירורים.

6.         בהמשך לכך, הוגשה בהיום 15.11.2011 בקשה והודעה מטעם המבקש. המבקש הודיע על תיקון המרצת הפתיחה, תוך צירוף מוכר החלקה וצאצאיו ש"בחיים". עוד נרשם, כי בשל עיכובים שונים, לא התאפשר עד לעת ההיא לאסוף את האישורים בעניין מחיקת הצווים והשעבודים שעל המשק. בהחלטתי מאותו היום, ניתנה למבקש שהות נוספת, וזאת עד ליום 15.12.2011.

7.         בהודעה נוספת שהוגשה ביום 14.12.2011 צוין, כי לאחר צירוף יורשי המוכר להמרצה המתוקנת, נשלחו כתבי בית הדין אליהם. מאחד היורשים חזר דבר הדואר בציון "לא נדרש"; אשר לאחר - טרם התקבל אישור המסירה. עוד צוין, כי ממידע שנמסר על-ידי הנהלת המושב, הוסר העיקול על משבצת המושב וכן הסתיימו הליכי המיסוי. עוד ציין ב"כ המבקש, כי הושלמו הליכי המיסוי בכל הקשור להעברת המשק על-שם המבקש.

8.         לאחר עיון במכלול החומר שלפניי מסקנתי היא, כי במצב הדברים המתואר לעיל, אין מנוס ממחיקת ההליך שבכותרת, מבלי שיהא בכך משום מניעה מן המבקש לשוב ולפנות לבית המשפט, היה ותהיה לכך עילה, ובכפוף לכל דין. כמפורט לעיל, לא ברור מלכתחילה מדוע התבקש בהליך אותו סעד הצהרתי, משעה שמן התשובות שבאו לפני בית המשפט עלה כי המבקש לא ניסה להסדיר את העניין מול אותם הגורמים ולא הוגשה בקשה בנדון למינהל. במובן זה, וכפי שצוין בהחלטתי הנזכרת מיום 11.10.2011, אין מקום לברר הליך בו מתבקש סעד הצהרתי בעניין שלכאורה אינו שנוי במחלוקת. ככל שהדברים אמורים ביחס לסעד המתוקן לכאורה, בו התמקד ב"כ המבקש במהלך הדיון שהיה לפניי (הוא ההצהרה בעניין היחסים שבין המבקש לבין המוכר), הרי שגם בעניין זה לא ברור הצורך בסעד ההצהרתי הנדרש, משעה שהסעד ההצהרתי המבוקש הוא סעד של רישום במשרדי המשיבים ובעניין זה, כמוסבר לעיל, עולה לכאורה כי המדובר בסעד שאין בו מחלוקת. בכל הקשור במוכר המנוח עצמו - הרי שגם לאחר השהות הנוספת שניתנה לב"כ המבקש, עולה כי בוצעה המצאה רק לשניים מן היורשים הנטענים (שעודם בחיים), מבלי הסבר מדוע היורשת השלישית, או עיזבונה, אינם צריכים להיות צד להליך. זאת ועוד, כעולה מן ההודעה שנמסרה, גם ההמצאה לאותם שני יורשים שבחיים - לא בוצעה עד לעת הזו. על כל אלה יש להוסיף, כי חרף הארכה שניתנה לב"כ המבקש, גם האישורים בכתב בכל הקשור להסרת השעבודים והעיקולים - לא הומצאו לבית המשפט ובעניין זה, אין די במידע כללי שנמסר מכלי שני, באמצעות ההודעה שהוגשה.

9.         העולה מן המקובץ הוא אפוא, כי אין מקום להמשיך ולברר הליך זה, תוך מתן אורכות נוספות לתיקונים ותוספות אלו ואחרים והכל בשים לב לרצף הפגמים והקשיים שלעיל. בהמשך לכך, אני מורה בזאת על מחיקתו. אין בכך, כדי למנוע מן המבקש לשוב ולפנות לבית המשפט במידה ותהא בידו עילה כאמור ותוך השלמה ובירור של כל הנדרש קודם להגשת ההליך.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ג בכסלו תשע"ב, 19 בדצמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: